פסק-דין בתיק ע"א 3060/04

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט ד"ר עדי אזר ז"ל) מיום 25.5.04 (ת"א 14848/01) שבו התקבלה במלואה תביעה שהגישה המשיבה נגד המערערת בסך 500,000 ש"ח. הערעור מופנה גם נגד החלטת ביניים מיום 22.12.02 שבה סירב בית המשפט להאריך למערערת את המועד למשלוח הודעה לצד שלישי לבנק הפועלים בע"מ (להלן: " הבנק").

1.         רקע

(א)                המערערת היא חברה בשליטתו של מרכז השלטון המקומי בישראל ומרכז המועצות האזוריות, ועיסוקה, בין השאר, בניהול מכרזים והזמנת שירותים בעבור רשויות מקומיות. המשיבה היא חברה המספקת שירותי אבטחה וכוח אדם.

(ב)                בחודש מאי 2000 פירסמה המערערת מכרז מסגרת " למתן שירותי סיור, אבטחה ושמירה במוסדות חינוך וציבור ואבטחת טיולים" ברשויות מקומיות ברחבי הארץ (להלן: " המכרז"). מטרת המכרז הייתה לקבוע רשימה של גופים (להלן: " רשימת הזוכים") שעימן יהיו הרשויות המקומיות רשאיות להתקשר בשנת הלימודים 2000/2001 לצורך קבלת השירותים נושא המכרז.

(ג)                  המשיבה הגישה ביום 14.6.00 הצעה למכרז, אך הצעתה נדחתה (מכתב המערערת מיוני 2000 - נספח ב' לכתב התביעה). התברר שהטעם לדחיית ההצעה היה שכתב הערבות הבנקאית לא בויל כדין.

(ד)                עד מהרה (ביום 2.7.00) הודע למערערת כי הערבות בוילה ורק סכום הביול לא צוין על עותק כתב הערבות; המשיבה אף המציאה למערערת מכתב מהבנק המאשר זאת (נספח ד' לכתב התביעה). בסופו של דבר החליטה המערערת לבטל את ההחלטה הדוחה את הצעת המשיבה, וביום 10.8.00 הודיעה למשיבה שהיא מאשרת את הצעתה, וכי ממועד זה המשיבה נכללת ברשימת הזוכים. ביום 13.8.00 ניתן אישור מנכ"ל משרד הפנים לזכייה במכרז (להלן: " אישור משרד הפנים").

(ה)                בתביעה שהגישה המערערת לבית משפט קמא נגד המשיבה ונגד בנק הפועלים בע"מ (להלן: " הבנק"), טענה המשיבה כי העיכוב שנוצר במתן האישור להצעתה גרם לה הפסדים, בכך שלא הצליחה עוד, באותה שנה, להתקשר עם עיריות פתח תקווה וראש העין (להלן: " העיריות") כפי שעשתה בשנים קודמות. המשיבה טענה שעל המערערת והבנק לשאת בתוצאות העיכוב ולפצותה בגין נזקיה. היא אמדה את הרווח הגולמי שנמנע ממנה בסכום של 788,649 ש"ח, והעמידה את תביעתה על סכום של 500,000 ש"ח. לאחר הגשת התביעה התפשרו המשיבה והבנק, וזה שילם למשיבה סכום של 35,000 ש"ח. משנודע דבר הפשרה ומחיקת הבנק למערערת היא עתרה לבית המשפט להאריך לה את המועד למשלוח הודעה לצד שלישי לבנק, אך בית המשפט דחה את בקשתה. לפני בית המשפט נותרה אפוא לדיון תביעת המשיבה נגד המערערת.  

(ו)                  מטעם המערערת העיד מר אבישי כהן (להלן: " כהן"), שהיה מרכז מכרזי השמירה אצל המערערת משנת 1994 ועד שנת 1997, ולאחר מכן מנהל תחום חירום וטכנולוגיות אצלה. מטעם המשיבה העידו מנהלה, מר יואב גולן (להלן: " גולן") ורו"ח יצחק בן עוזי שהגיש חוות דעת בדבר שיעור ההפסדים שנגרמו למשיבה (מש/18).

2.         פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בפתח פסק דינו דחה בית משפט קמא את הטענה שהמשיבה לא פעלה לצמצום נזקיה, בכך שלא פנתה לבית המשפט (כפי שפנה מתחרה אחר שאף זכה בצו מניעה שהיה בתוקף עד לקראת סוף חודש יולי 2000), כדי לפעול נגד החלטת המערערת הדוחה את הצעתה. נימוקו של בית המשפט היה שאין להתעלם מהתנהגות פסולה רק משום שהנפגע לא פנה לערכאות משפטיות, ושברור היה שהמשיבה לא השלימה עם דחיית הצעתה ודרשה מייד את תיקון המעוות.

(ב)                בית המשפט קיבל כמהימנה, סבירה והגיונית, את עדותו של גולן שהעיד שהמשיבה עבדה בשנים קודמות עם העיריות, שאמנם הסכם פורמלי בין העירייה לבין מי מרשימת הזוכים נכרת רק לאחר קבלת אישור משרד הפנים, אך ההסכם המעשי בין הרשות המקומית לבין הזוכה שבחרה מתוך רשימת הזוכים נעשה כחודשיים קודם לכן, ושסמוך לאחר הפרסום הראשון של רשימת הזוכים, בתחילת חודש יולי 2000, הודיעו לו העיריות הללו שהן מתקשרות עם חברה אחרת מפני ששמה של המשיבה לא נכלל ברשימת הזוכים. דברים אלו נתמכו גם בעדותו של כהן במכתבי קציני הביטחון של העיריות מהתאריכים 2 ו-3 ליולי 2000 שבהם הודיעו למשיבה שלא יוכלו להתקשר עמה כיוון ששמה אינו מופיע ברשימת הזוכים. בית המשפט סמך ידו גם על חוות דעתו של רו"ח בן עוזי, וקבע שהוא מקבל את דעתו לעניין שיעור ההפסדים שנגרמו למשיבה כתוצאה מהעיכוב בזכייתה במכרז.

(ג)                  בית המשפט דחה את טענות המערערת שעיריית ראש העין התקשרה עם המשיבה באמצעות המערערת לראשונה בשנת 1999 ושבשנת 2000 התקשרה עירית פתח תקווה עם שלושה זוכים דבר שמצביע שלא בהכרח הייתה מתקשרת עם המשיבה ובוודאי לא באופן בלעדי, ולפיכך גם אם הייתה המשיבה נכללת מלכתחילה ברשימת הזוכים לא היה בדבר כדי להבטיח שהעיריות יתקשרו עמה, ודחה טענות אלו כ" ספקולטיביות ואינן משכנעות" (עמ' 7 לפסק הדין שורה 24) ושההנחה הנכונה היא דווקא שהעבודה הייתה ממשיכה באותו היקף כפי שהייתה. 

(ד)                בסופו של דבר קבע בית המשפט כי המערערת פסלה את הצעת המשיבה שלא כדין ובכך התרשלה; היה על המערערת לתקן את טעותה מייד כשהוכח לה שלא נפל פגם בהצעת המשיבה ושהערבות הבנקאית בוילה כדין. בית משפט קמא מצא אפוא שהמשיבה הוכיחה את נזקיה, וחייב את המערערת לשאת במלוא הנזק שתבעה - 500,000 ש"ח, תוך שניכה מסכום זה את התשלום ששילם הבנק למשיבה בפשרה (35,000 ש"ח).

(ה)                נציין שבהחלטה מיום 22.12.02 דחה בית המשפט את בקשת המערערת להארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי נגד הבנק, מנימוקים אחדים שהעיקרי שבהם היה שמשלוח ההודעה לצד שלישי, בשלב שאליו הגיע הדיון, יעכב את בירור התביעה, בעוד שלא יגרם למערערת נזק אם תתבע את הבנק ישירות, לאחר שיסתיים המשפט ועל פי תוצאותיו.

3.         הטענות בערעור

אלו טענות המערערת:

(א)                לא נגרם עיכוב בצרופה של המערערת לרשימת הזוכים. המערערת חזרה בה מההודעה הדוחה את ההצעה, והמשיבה צורפה לרשימת הזוכים עוד לפני המועד שבו היו רשאיות הרשויות המקומיות להתקשר בחוזים עם הגופים שזכו במכרז ונכללו ברשימת הזוכים. בעניין זה המערערת טוענת שמכתבי קציני הביטחון (נספחים ח-ט לתצהיר עדות ראשית מטעם גולן), שעליהם הסתמכה  המשיבה בטענתה שהעיריות בחרו את המתקשרים עימן רק מתוך רשימת הזוכים, אינם קבילים כראיות, ומעוררים תמיהות הן משום שהם נחזים להיות "מוזמנים", הן משום שהתאריכים המופיעים בהם אינם התאריכים שבהם נכתבו. 

(ב)                המשיבה לא הוכיחה שהרשויות המקומיות מתקשרות בהסכמים לא פורמאליים עם הזוכים במכרז עובר למתן אישור משרד הפנים לרשימת הזוכים.

(ג)                  לא היו לפני בית משפט קמא ראיות מספיקות כדי לקבוע שאם הייתה המשיבה נכללת מלכתחילה ברשימת הזוכים היו העיריות (פתח תקוה וראש העין) מתקשרות עמה בהסכמים לשנת 2000/01.